רשם הירושות

רשם הירושות — המדריך המלא 2026

מדריך מקצועי ועדכני לשנת 2026

tocתוכן העניינים

  1. טוען...

מבוא — מהו רשם הירושות?

רשם הירושות הוא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד המשפטים, ומשמש כרשות המוסמכת לטפל בבקשות לצו ירושה ובקשות לצו קיום צוואה במקרים שאינם שנויים במחלוקת. הרשם מנהל מרשם ארצי של צוואות מופקדות, ומטפל בכ-60,000 בקשות בשנה ברחבי הארץ. האגרה הבסיסית לבקשה נעה בין 501 ל-568 ש״ח (נכון ל-2026), ומשך הטיפול בתיק לא שנוי במחלוקת הוא בדרך כלל 60 עד 90 ימים.

החוק המסדיר את פעילות הרשם הוא חוק הירושה תשכ״ה-1965 ותקנות הירושה תשנ״ח-1998. על פי החוק, לכל אדם שנפטר בישראל או שהותיר נכסים בישראל, יש לקבל צו משפטי המאשר מי הם היורשים, ומסמיך אותם לטפל בעיזבון — למשוך כספים מחשבון הבנק, להעביר זכויות ברכב או בנכס מקרקעין, לסגור חובות ולהפעיל ביטוחים. ללא צו כזה, גופים כמו בנקים, חברות ביטוח ורשם המקרקעין לא יכירו ביורשים כבעלי הסמכות החוקית לפעול בשם הנפטר.

במדריך זה נפרט את תפקידיו של רשם הירושות, את סוגי הבקשות השונות, את המסמכים הנדרשים, לוחות הזמנים, האגרות, ההבדל בין הרשם לבית המשפט לענייני משפחה, ומתי תיק עובר לערכאה שיפוטית.

תפקידיו וסמכויותיו של הרשם

רשם הירושות פועל כרשות מנהלית-שיפוטית. הוא אינו בית משפט, אך הוא מוסמך להוציא צווים שיפוטיים בעלי תוקף מחייב בכל מקרה שאינו שנוי במחלוקת. תחומי הסמכות העיקריים של הרשם כוללים שלושה נושאים מרכזיים: הוצאת צווי ירושה במקרים של פטירה ללא צוואה, הוצאת צווי קיום צוואה במקרים של פטירה עם צוואה, וניהול מאגר הצוואות המופקדות ברחבי הארץ.

כאשר אדם נפטר ללא צוואה, הירושה מתחלקת לפי הוראות החוק — זהו מסלול ירושה ללא צוואה, והיורשים (בן/בת זוג, ילדים, הורים) מגישים בקשה לצו ירושה. כאשר הנפטר השאיר צוואה תקפה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה המאשר את תוקף הצוואה, ומורה על יישומה בפועל. בנוסף, הרשם מנהל את פנקס הצוואות הלאומי — כל אזרח יכול לבצע הפקדת צוואה במעטפה חתומה אצל הרשם, והיא תישמר באופן סודי עד לפטירתו.

סניפים ופריסה גאוגרפית

רשם הירושות פועל בארבעה סניפים ראשיים ברחבי הארץ, כאשר כל סניף מטפל בתיקים לפי מקום מגוריו האחרון של הנפטר. הסניפים ממוקמים בירושלים (סניף מחוז ירושלים), תל אביב (סניף מחוז תל אביב והמרכז), חיפה (סניף מחוזות צפון וחיפה) ובאר שבע (סניף מחוז הדרום). נזיר בהגשת בקשה באופן מקוון — המערכת מנתבת את הבקשה אוטומטית לסניף הרלוונטי על בסיס כתובת הנפטר האחרונה.

הגשת בקשה באופן מקוון דרך אתר משרד המשפטים היא הדרך המומלצת ברוב המקרים. המערכת פתוחה 24/7, מאפשרת העלאת קבצים דיגיטליים, תשלום אגרה מקוון, ומעקב אחרי סטטוס התיק בזמן אמת. עבור מי שמתקשה עם המערכת המקוונת, אפשר לגשת פיזית לסניף הרלוונטי בשעות הקבלה (בדרך כלל ימים א׳-ה׳ בבוקר), אם כי בשנים האחרונות רוב ההגשות עוברות דיגיטלית.

💡 טיפ מקצועי: רוב התיקים שנדחים או מעוכבים אצל הרשם נדחים בשל חוסרים במסמכים או חתימות חסרות. הקפידו לסרוק את כל המסמכים בבהירות מלאה, לוודא שכל חתימה מקורית, ולצרף תמצית רישום אוכלוסין עדכנית של כל היורשים. דרך מורש תוכלו לבקש שידוך לעורך דין המכיר את דרישות הרשם — ברוב המקרים זה חוסך שבועות של תכתובות מתישות.

מסמכים נדרשים להגשת בקשה

הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה מחייבת מערך מסמכים מדויק. ללא אחד המסמכים המרכזיים — הבקשה תידחה או תוחזר לתיקון, מה שיאריך את משך הטיפול בחודשים. המסמכים הבסיסיים הנדרשים כוללים: תעודת פטירה מקורית מהמשרד הפנים (או העתק נאמן למקור), תעודות זהות (צילום) של כל היורשים המופיעים בבקשה, תמצית רישום אוכלוסין להוכחת קרבה משפחתית בין המבקש לנפטר, טופס הודעה ליורשים חתום בידי כל היורשים, וכמובן אישור על תשלום האגרה.

במקרה של בקשה לצו קיום צוואה, יש לצרף את הצוואה המקורית. אם הצוואה הופקדה אצל הרשם בזמן חייו של המוריש — הרשם ישלוף אותה אוטומטית מהמאגר. כשמדובר בצוואה בכתב יד או בצוואה בעדים שלא הופקדה, נדרשים גם תצהירי עדים (למשל, של עורך הצוואה ושל העדים) המאמתים את נסיבות עריכתה. במקרים של ירושת תושב חוץ, עיזבון בינלאומי או יורש קטין, נדרשים מסמכים נוספים כגון אישור בית משפט למינוי אפוטרופוס.

אגרות ולוחות זמנים

מבנה האגרות ברשם הירושות נקבע בתקנות ומתעדכן מעת לעת. נכון ל-2026, האגרה הבסיסית לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה עומדת על כ-501 ש״ח. בקשה להפקדת צוואה נמוכה משמעותית, בסביבות 100 עד 150 ש״ח. פרסום בעיתון, שהוא שלב חובה לאחר הגשת הבקשה, עולה בין 200 ל-400 ש״ח נוספים בהתאם לעיתון הנבחר. יש לקחת בחשבון גם הוצאות נלוות כמו אישור נוטריוני, תצהירים וצילום מסמכים.

לוחות הזמנים תלויים בסוג הבקשה ובמורכבותה. תיק פשוט וברור — כגון בקשה לצו ירושה של אלמנה עם שני ילדים בוגרים ללא סכסוכים — יטופל בדרך כלל תוך 60 עד 90 ימים. במקרים של בקשה לצו קיום צוואה שהופקדה אצל הרשם, התהליך לעיתים מהיר יותר (45-75 ימים). תיקים הכוללים חוסרים, בקשות לתיקון, התנגדויות של יורשים או יורשים קטינים — עלולים להיתקע חודשים רבים יותר, ובמקרי התנגדות אמיתית אף להגיע לבית משפט.

ההבדל בין רשם הירושות לבית המשפט לענייני משפחה

ההבחנה בין סמכות הרשם לסמכות בית המשפט לענייני משפחה היא מרכזית. רשם הירושות מוסמך לטפל אך ורק בתיקים שאינם שנויים במחלוקת — כלומר, כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר (יורשים פוטנציאליים, זוכים בצוואה) מסכימים או לא מגישים התנגדות פורמלית. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, הוא הערכאה המוסמכת לכל תיק שבו יש מחלוקת אמיתית — התנגדות לצוואה, טענה לפסלות צוואה, סכסוך על חלוקת עיזבון בין אחים, או שאלות של כשרות המצווה.

המעבר בין הרשם לבית המשפט קורה באופן אוטומטי ברגע שמוגשת התנגדות מהותית. כל אדם הטוען לזכות בעיזבון (לדוגמה, ילד שלא מופיע בצוואה או אח שטוען שהצוואה זויפה) רשאי להגיש התנגדות תוך 14 ימים ממועד פרסום הבקשה בעיתון. במקרה כזה, הרשם יעביר את התיק כולו לבית המשפט לענייני משפחה, שידון בהתנגדות במסגרת הליך שיפוטי מלא. הליך זה יכול להימשך שנה ויותר, ולכלול עדויות, חקירות מומחים (כגון מומחה לכתבי יד), וייצוג משפטי מלא של כל הצדדים.

⚠️ שימו לב: הגשת בקשה לרשם הירושות אינה מחייבת ייצוג משפטי, אך במקרים שבהם קיימת אפשרות סבירה להתנגדות — מומלץ בהחלט להיערך מראש עם עורך דין. אם התיק מועבר לבית המשפט ואינכם מיוצגים, אתם מסתכנים בפסיקה שלילית בשל אי-הכרת סדרי הדין. גם תיק שנראה פשוט יכול להסתבך במפתיע אם יורש לא מסכים.

המערכת המקוונת של הרשם

מערכת ההגשה המקוונת של רשם הירושות פועלת דרך אתר משרד המשפטים, ומאפשרת ביצוע של כל ההליכים בצורה דיגיטלית: הגשת בקשה לצו ירושה, בקשה לצו קיום צוואה, בקשת הפקדת צוואה, הגשת תצהיר מתקן, מעקב אחר סטטוס תיק, ותשלום אגרות. הכניסה למערכת מתבצעת באמצעות כרטיס חכם, אפליקציית ״מזהה ישראלי״ או הזדהות עם שם משתמש וסיסמה.

יתרונותיה של המערכת המקוונת ברורים — חיסכון משמעותי בזמן, היעדר צורך בהגעה פיזית לסניף, עדכונים בזמן אמת על סטטוס התיק, ואפשרות לתקן חוסרים ישירות דרך המערכת. עם זאת, משתמשים רבים מתקשים עם דרישות ההזדהות הטכניות, עם הטפסים המפורטים, ועם ניסוח סעיפי הבקשה לפי הלשון המשפטית המקובלת. במקרים כאלה, שידוך דרך מורש לעורך דין המכיר את המערכת עשוי לחסוך זמן רב ועלות משמעותית של טעויות.

💡 טיפ מקצועי: אחרי הגשת הבקשה וקבלת האישור על תשלום האגרה, הרשם ישלח הודעה על פרסום הבקשה בעיתון יומי ובילקוט הפרסומים. שמרו עותק של הפרסום — הוא ישמש להמשך ההליך ולהוכחת מיצוי זכויות היורשים הפוטנציאליים. 14 ימים לאחר הפרסום, אם אין התנגדות, הרשם יוציא את הצו הסופי.

סיכום והצעדים הבאים

רשם הירושות הוא התחנה הראשונה והמרכזית עבור כל מי שמתמודד עם ניהול עיזבון בישראל. ברוב המקרים שאינם שנויים במחלוקת, הגשת בקשה לרשם היא תהליך ישר וסביר — אגרה של כ-500 ש״ח, טיפול של כ-60-90 ימים, ותוצאה של צו בעל תוקף חוקי מלא. עם זאת, גם תהליכים מנהליים ״פשוטים״ דורשים דיוק במסמכים ובניסוח, וטעויות קטנות עלולות להאריך את ההליך חודשים רבים.

לפני הגשת הבקשה, ודאו שיש בידיכם תעודת פטירה, תעודות זהות של כל היורשים, תמצית רישום אוכלוסין, והצוואה המקורית אם רלוונטי. בדקו האם המצב שלכם פשוט ואכן מתאים לטיפול הרשם, או שיש סימנים לסכסוך עתידי שעדיף להיערך לקראתו מראש. בכל מקרה של ספק — התייעצות חד-פעמית עם עורך דין המתמחה בירושות עשויה לחסוך עלויות עתק.

מורש היא פלטפורמת שידוך בין לקוחות לעורכי דין המתמחים בצוואות וירושות. איננו משרד עורכי דין, אלא גורם מתווך המחבר אתכם לעו״ד הנכון לפי סוג התיק, המחוז והמורכבות. אם אתם עומדים לפני הגשת בקשה לרשם — מלאו את הטופס באתר, ונחזור אליכם עם הצעה מקצועית תוך 24 שעות.

המידע במדריך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ ספציפי למקרה שלכם, מומלץ להתייעץ עם עו״ד המתמחה בתחום.

צריכים עו״ד מומחה לתיק שלכם?

שידוך אישי לעורך דין מתמחה — חינם וללא התחייבות.

בדיקת התאמה בחינם